A A A

חלוקת ארץ ישראל לגבולותיה היא מפה עברית מסוג מפה סכמטית או תרשים של ארץ ישראל שמיוחסת לתלמידו של רבי אליהו בן שלמה זלמן ("הגאון מווילנה", הגר"א) ונוצרה בתחילת המאה ה-19. המפה מכונה "מפת הגר"א".

המפה מצויה באוסף ערן לאור בספרייה הלאומית שבירושלים.

המפה כתובה בכתב יד, בדיו, וצבועה בצבעי מים וכן דפי זהב. גודלה של המפה 440 על 530 מ"מ.

המפה אוריינטית (מכוונת לכיוון מזרח, היינו בחלקה העליון של המפה מצוי כיוון מזרח, ובצידה השמאלי צפון). המפה מרובעת מסמנת את נחלות שבטי ישראל. בחלקה התחתון של המפה הים התיכון המכונה במפה "הים הגדול", וארץ פלשתים. בחלקה העליון של המפה ים סוף, וכן ים המלח וים כנרת המקושרים באמצעות נהר הירדן. מקורו של נהר הירדן באזור נחלת שבט דן, אולם בדומה למפות שצויירו על ידי רש"י, נהר הירדן אינו מתערבב במימי ים כנרת, וזורם לצד הכנרת.

נחל ארנון מקשר בין ים המלח לבין ים סוף. מימין לים המלח, בפינה הימנית העליונה של המפה מופיעות ארץ אדום וארץ מואב, וכן ארץ מדיין בסמוך לנחל זרד (הנשפך במפה לים סוף, ולא לים המלח, אליו הוא נשפך במציאות). מערבה להם (במורד המפה בצידה הימני) אזור הר שעיר (המצויר בסגנון קרטוגרפיה מפה ערבית וסביבו הכיתוב: "ונסב את הר שעיר ימים רבים"), ובקצה הימני התחתון של המפה ארץ כוש וארץ מצרים המופרדת מארץ הפלשתים בנחל מצרים.

בצידה השמאלי של המפה מופיע נהר פרת, הנשפך במפה אל הים התיכון (במציאות הוא נשפך אל המפרץ הפרסי).

המבנים במפה מצוירים בסגנון אירופאי (עם גגות רעפים). לאורך השוליים הימניים והעליונים של המפה מסומן מסלול בני ישראל במדבר סיני ובדרכם לארץ בעת יציאת מצריים.

בית המקדש המתואר ברביע הימיני העליון של המפה מתואר כמבצר אירופאי ביניימי. הר המורייה מצויר בצורת אגס מתחת לבית המקדש; על ההר מופיע שמו, וסביבו מופיע הכיתוב "ציון היא יבוס היא ירושלים".

הערים הגדולות המופיעות במפה (ומצוינות כמבצרים אירופאים) הן הערים חשבון, יריחו וגזר.

ערי הפלשתים מצוירות בצורת אגרופים הפונים מטה (לעבר תחתית המפה).

מספר ערים במפה באזור נחלות שבט אשר, שבט זבולון ושבט נפתלי מצוירות כמגירות בארון.

הר ההר מופיע במפה בשני אתרים שונים - האחד בסמוך לאזור אדום, והשני בקצה השמאלי התחתון של המפה (בסמוך לצידון).

היסטוריה